סבתא בורסה

התפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות", 24 לאוקטובר 2008
מאת: מאת: צחי כהן

מאמר זה מתאר את סיפור הצלחה של מיכל ליבנה, שהקימה עסק לייעוץ פיננסי. אורלי אדלר-ניזרי, מנהלת תחום עצמאים ועסקים קטנים ב-ZOOZ , ליוותה את מיכל ליבנה בדרכה העצמאית להקמת העסק

הבורסה הצונחת לא מצליחה להפחיד את מיכל ליבנה, סבתא לשלושה, שמתרוצצת בארץ ומרצה באוזני קהל נשי כיצד יוכלו להכחיד את "מפלצת המינוס" ולקושש קצת כסף לחוגים לילדים, צהרון, עוזרת וחופשה בחו"ל. נהפוך הוא. זה הזמן, לדעתה, לקצץ בהוצאות השוטפות וללמוד איך להשקיע בחוכמה באמצעות הטיפים שהיא מרעיפה. בזכותם, היא נשבעת, לא הפסידה אגורה גם במהלך התקופה שבה המוני בני ישראל איבדו את תחתוניהם בבורסה.

על עטיפת ספרה "בורסה, יקירתי" (הוצאת מטר), כותבת ליבנה: "יכול להיות שחשבת שלהשקיע בבורסה זה מסוכן. אבל בינינו, הרבה יותר מסוכן לא להצליח לגמור את החודש."

---

ליבנה (62) נשואה לדורון (64), עורך חוברות ומגזינים, ואם לעדי (40) בנם היחיד. היא ובעלה עזבו את קיבוץ גינוסר עם 100 שקל בכיס וזר כותנה מיובשת. הם חיו משתי משכורות, שנבלעו ביתרת חובה בבנק. "חשבנו שאנחנו מסודרים כלכלית. טעינו. הייתי כל כך תפרנית שלא היה לי כסף לכלום. לא למספרה, לא לחו"ל, לא לטיפול שיניים - לא משהו מסובך - טיפול שורש. קינאתי פעם במישהו שהיו לו 17 שקל לנסוע במונית ספיישל ביום גשם".

כל 3 חודשים נגס הבנק ריבית רבעונית מחשבון הבנק של בני הזוג. "מפלצת המינוס היתה מסתערת עלי, כמו אומרת לי: "באתי לקחת ממך את מה שמגיע לי!" הייתי אומרת לה : "מפלצת המינוס עזבי אותי. אני רוצה לחיות. אני אישה, אני רוצה קצת מספרה. התפרנות משפילה"

ליבנה היתה אומללה. "אני זוכרת את עצמי הולכת ביום גשום בשדרות רוטשילד, אובדת עצות. פתאום אני רואה שלט: "מאמא ויולט - מגדת עתידות". מבעד למפתן הדלת הבחינה באישה על כורסת קטיפה סגולה. היא הזמינה את ליבנה להיכנס שלפה קלפי טארוט, פרסה ואמרה: "לא. הוא דווקא אוהב אותך". התבוננה בפריסה השניה ופלטה: "לא. הבריאות בסדר". או אז איבחנה: "יש לך בעיה עם כסף". ליבנה אישרה והמיסטיקנית הורתה לה: "לכי ללמוד". "אני? ללמוד? מה ללמוד? חקרה ליבנה. "לא יודעת", משכה ויולט בכתפיה, "משהו שקשור לכסף".

כל הדרך הביתה שברה ליבנה את הראש בשאלה מה ללמוד. עם שובה הרים בעלה את עיניו מהעיתון ואמר: "בורסה, יקירתי". כשלא ירדה לסוף דעתו פירט: "למדי את שוק ההון. פתחי לנו תיק ניירות ערך קחי על עצמך את תיק האוצר בממשלתי".

הרעיון קסם לליבנה. "רציתי להבין מה פירוש המשפטים שאני שומעת כל הזמן בחדשות: "מדד תל אביב 25 עלה בשבע עשיריות האחוז" או מדד תל אביב 100 ירד בחצי אחוז". מה כל כך חשוב שכל חצי שעה נדע אם המדדים עלו או ירדו? מה הסיפור שלהם? למה מדווחים על זה כמו על מצב התנועה בנתיבי איילון?"

ליבנה נרשמה לקורס יועצי השקעות ומנהלי תיקים. השיעורים התקיימו פעמיים בשבוע וליבנה נהגה להגיע אליהם היישר מיום עבודה עמוס כראש לשכתו של מנכ"ל מכבי שירותי בריאות. "למדתי כל מה שאפשר ללמוד וקשור לכסף", היא משחזרת. "במשך שנה גזרתי על עצמי פעם בשבוע שלוש שעות של קריאת כל הספרים על כסף בספריית בית אריאלה. הספרנית, שהכירה אותי, היתה מודיעה לי: "מיכל, השבוע את צריכה לקרוא עד פה".

---

לאחר שההון העצמי שלה התבסס פרשה ליבנה ממכבי והפכה למאמנת פיננסית. זה ארבע שנים היא עוסקת בחינוך פיננסי לילדים ולנוער, ואף הקימה חברה ששמה "דני מאני - ילדים לומדים כסף". השיעורים מועברים בקבוצות של 5-6 בבית הלקוח, תלמידי כיתות ד'-ה'. "אני מסבירה להם שכדי להשיג יעדים נחשקים צריך להימנע מלבזבז את דמי הכיס, כסף האפיקומן והמתנות לימי ההולדת. נגמר ה"אבא תקנה לי". אחד הילדים, בן 9, רצה מיטה ווחצי שמחירה כ- 800 שקל, אבל אבא שלו אמר שאין תקציב. הוא עשה בייביסיטר, טייל עם כלב ורחץ מכוניות. הוא גם אפה עוגות ומכר בבית הספר. אחרי 11 חודשים היה לו כסף למיטה וחצי. בדרך הוא גם למד לדחות סיפוקים: הוא לא קנה משחקי מחשב וקרוקס באותה תקופה.

ליבנה הוזמנה להעביר סדנא לארבעה ילדים בני 9 עד 11, שהיעד שלהם היה לטוס לאילת ולצלול עם דולפינים. כל אחד מהם היה צריך לאסוף 980 שקל עבור טיסה הלוך ושוב, צלילה עם מדריך וצילום תת ימי. "הכסף שצברו עוד הספיק כדי לקנות מזכרת לאימהות", נזכרת ליבנה, שטסה איתם להגשים את החלום. "אחד ממדריכי הצלילה גם נהג לבוא אלי לתל אביב ולקבל אימון עד שהוא ניצח את מפלצת המינוס".

אמם של שניים מבוגרי החוג נהגה להקשיב לשיעורים בחצי אוזן מהמטבח. "יום אחד היא אמרה לי: "גם אני רוצה". השמועה פשטה, הביקוש גדל, וליבנה מצאה את עצמה מול קבוצה של נשים אצלה במטבח. "הסברתי להן שההתייחסות אל הכסף צריכה להיות כמו לצמחים ששותלים בגינה. לא קוטפים את כל הצמח - רק את העלים".

כשעוד ועוד נשים ביקשו להירשם, עברו החוגים לאולם ההרצאות בגבעת ברנר. "אני לא מייעצת איפה להשקיע ואיזה נייר ערך לקנות, אלא איך לגשת לעניין. אני ממליצה לעשות תוכנית יעדים לשנה הקרובה, לחמש השנים ולעשר השנים הבאות. אחר כך לגלוש קצת באינטרנט ולהכיר את מקורות המידע. בהמשך צריך לבנות לאט לאט את לול התרנגולות, כלומר להקים תיק ניירות ערך, מותאם ליעדים האישיים של כל אחת".

במה מה שאת מציעה שונה מהמרכולת של קואצ'רים אחרים לענייני כסף?
"הם עושים את החלק הראשון: איך לצאת מהמינוס אני נותנת עוד נדבך. אחרי שננצח את מפלצת המינוס, בוא נגמור את החודש בפלוס 600 שקל. 500 נזיז הצידה. בתוך 10 חודשים תצבור 5,000 שקל. זאת כבר פרגית קטנטנה. עם זה אפשר להתחיל".

רוב הנשים, כפי שעולה מסקרים שנערכו בנושא, חוששות מפעילות בבורסה ובשוק ההון. "כדי להפיג את הפחד כתבתי את הספר. הבורסה זה לא רק שמפסידים במניות. הבורסה זה עולם ומלואו של אפשרויות. צריך ללמוד את זה כמו שלפני שמתחילים לנהוג צריך ללמוד את חוקי התנועה והתמרורים. להשקיע בבורסה זה מסוכן רק אם לא מבינים".

את הספר הבא היא מתכוונת לכתוב לזוגות צעירים. "המסר שאעביר להם הוא: "יש לכם קצת כסף? אל תשתו אותו! התחילו לבנות את ההון העצמי. מהביצים תצטיידו במטבח, מקרר, מזגן, מכונת כביסה. מהביצים גם תקנו את הדירה". מה אנשים עושים? לוקחים משכנתא בגובה 95 אחוז ממחיר הדירה. אני אומרת, קודם תקימו עמודת נכסים, שתזרים לכם מדי חודש 2,500- 3,000 שקל למשכנתא. כל כסף שנוסף, אל תשתמשו בו להקטנת המשכנתא אלא תפטמו באמצעותו את התרנגולות בעמודת הנכסים. לשיטתי, יותר חכם לגור בשכירות".