| גיליון מספר 84 |

שושי ברוקנר, מנכ"לית, טרפלקס

• מס' עובדים בחברה: כ- 56 בישראל קבועים ו-15 נוספים זמניים. 9 עובדים תחת אחריותי הישירה.
• אנחנו מספקים: תערובות PVC (קומפאונדים) וחומרים פלסטיים אחרים לתעשיית הפלסטיק. בנוסף אנו מייצרים גם מגוון רחב של צנרות לתחומים שונים: גינון, חקלאות, תעשייה, בנייה, ועוד.
  
• אני בתפקיד: כמנכ"ל טרפלקס כשנתיים וחודשיים, בנוסף אני גם מכהנת כחברת דירקטוריון בנמל חיפה. לפני כן שימשתי כסמנכ"לית כספים ופיתוח עסקי במספר חברות בינהם, תדביק ו- GES מקבוצת גרנית. יש לי תואר בכלכלה וחשבונאות מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב.
• אוהבת בתפקיד: את ההתרגשות בפיתוח של מוצר חדש. אנו מפתחים, יחסית, הרבה מוצרים חדשים, וזה מהווה אתגר. בנוסף, אני אוהבת גם את ההרגשה כשלקוח חדש מצטרף אלינו, ואת האתגרים הקשורים בגיוס לקוחות חדשים. אני גם נהנית מהאווירה הטובה במפעל, ומהקשר עם עובדי החברה.
• הכי קשה בתפקיד: זה להתמודד עם בעיות של תזרים מזומנים. נכנסתי לתפקיד כשהמפעל היה במצב לא פשוט. החברה נמצאת כיום בתהליך הבראה. אך תהליך ההבראה מוכיח את עצמו. נראה לי שעלינו על דרך המלך, ואנו נחושים להמשיך בדרך זו.
  
• מטרות שאני רוצה להשיג: שתהליך ההבראה יצליח, ושאוכל להתפנות עוד יותר להרחבת פעילות פיתוח המוצרים חדשים. אני מאוד מאמינה במפעל ובהצלת התעשייה הישראלית, גם במחיר של סבסוד פעילויות, בתנאי שיש להן לטווח ארוך, בראייה עולמית, הצדקה כלכלית. אני מקווה שאחרי הבחירות לא יתנו לתעשייה ולגאווה הישראלית להידחק, כי יש למוצרים שלנו ביקוש בעולם. הייתי מאוד רוצה שהמפעל יצליח, ויביא גאווה למדינה ולעובדיו.
  
• החזון שלנו: אחד השלבים הראשונים שעשיתי בחברה כשניכנסתי לתפקיד הוא בדיקת כדאיות המשך קיום המפעל. הגעתי למסקנה שיש פוטנציאל גדול לרווח, ומכך הגדרנו את החזון: לפתח מוצרים חדשים שיש בהם טכנולוגיה, ידע וחדשנות - כיאה למוח הישראלי. לגדול ולפרוח ולהביא כבוד לתעשייה הישראלית ולעובדים עצמם.
• מוצרים מקוריים בתחום: צנרת לחליבה עם חומרים חדשניים שהינם נטולי פתלת, המאפשרים להזרים בצנרת חלב ללא חשש מדליפה של חומרים בשלב חליבת החלב. המוצר נכנס לתודעה העולמית, והיום אנו היצרנים המובילים בעולם של צנרת וציוד חליבה.
• מקורות לחדשנות - שתי דרכים עיקריות:
  (1) צוות מו"פ נהדר. ברוב המקרים הרעיונות עולים בתהליך של חשיבה משותפת. לעיתים אחד העובדים חושב על רעיון ומביא אותו לצוות, ואז מתחילים לנתח ולעבוד עליו במשותף. יש לנו אווירה טובה,  המעודדת טיפוח חדשנות תוך שיתוף הדדי.
  (2) שמירה על קשר עם לקוחותינו. אנו מסתובבים אצל הלקוחות ורואים איפה יש אפשר לפתח פתרונות ומוצרים חדשים. כמו כן, ישנם לקוחות שבאים אלינו בעצמם עם הצרכים שלהם.
• על איזה ספר מקצועי את ממליצה? "להגשים"  של ערן שטרן. זהו ספר נפלא, שנותן כלים והמון כוח, ופשוט נוגע במקומות הנכונים.

• האתר של טרפלקס: www.terraflexhoses.com
• מנכ"לים ומנהלי שיווק - מעוניינים להתראיין?: צרו קשר
• הבהרה: תהליך המיתוג שעברה חברת לורדן, ושתואר במדור זה בפעם הקודמת, הובל ע"י ענבר בזק, מחברת דה מרקט.
  

באזזז \ מארק יוז \  הוצאת מטר

מארק יוז ניהל את השיווק במספר חברות מנכ"ל של חברת הפרסום המקוון Buzzmarketing, המתמחה ביצירת באזז ובשיווק מפה לאוזן. בספרו באזזז הוא  מפרט איך ניתן להפוך מוצרים או שירותים לסיפורים מעניינים, שאנשים מספרים עליהם לאחרים,  ושעיתונאים כותבים עליהם. בדרך זו, ניתן לשווק ביעילות, לחסוך עלויות יקרות של פרסום,  ולהצמיח באופן שיטתי סיפורי הצלחה ולהיטים שיווקיים.

הספר באזזז, יצא לאור לראשונה באנגלית בשנת 2005, וחולל מהפיכה בשעתו, בכך שחשף עקרונות בדוקים להפצת שמועות וסיפורים על מותגים, עקרונות שהיו לא מוכרים ולא מובנים בשעתו. כיום, עם התפשטות המדיה החברתית ועליית כוחם של הבלוגרים, העקרונות  שהספר מלמד נעשו רק רלוונטיים ואפקטיביים יותר.

בין היתר, מתוארים בספר באזזז שישה כפתורי באאז - שישה נושאים שמניעים אנשים לפתוח בשיחה ולדבר אחד עם השני. הלחיצה על כפתורי הבאזז יכולה להיעשות במגוון דרכים, לרבות באמצעות פרסומות. אבל, בשונה מפרסומות רגילות, מדובר בפרסומות שיוצרות עניין ונושא לשיחה, ולכן הינן אפקטיביות יותר. ששת כפתורי הבאזז כוללים:

1. עניינים אסורים: מין, שקרים, הומור גס. לדוגמא - פרסומות כגון זו, של ויאגרה.
   
2. עניינים יוצאי-דופן. כגון שירות שידוכים לאנשים שמנים (OverweightDate.com)
3. עניינים שערורייתיים. לדוגמא, פרסומות כגון זו של בנטון, בה האפיפיור מתנשק עם כוהן דת מוסלמי.
4. עניינים מצחיקים.לדוגמא, הפרסומת הזאת, שכללה גם מספר המשכים (למשל זה). 
   
5. עניינים בלתי נשכחים. פנייה לרגש שיוצרת שיחה. לדוגמא - פרסומת זו לבלמים של רשת חלקי החילוף לרכב Pep Boys, שאף לוותה במסע פרסומת בתוך  חנויות הרשת, בה העובדים ענדו על החולצות סיכות עם תמונה של הצבי שמופיע בפרסומת, וכיתוב "תשאלו אותי על הבלמים...".
   
6. סודות: לדוגמא - השמועות שרצות בכל פעם ש-Apple עומדת להכריז על מוצרים חדשים.

בהמשך הספר מתוארים גם עקרונות להשגת באזז תקשורתי. כתבות המתפרסמות בעיתון זוכות לתשומת לב גבוהה פי 6 ממודעות המתפרסמות באותו עיתון, וגם נתפסות כאמינות יותר מהפרסומות, מדגיש מארק יוז. לכן - כיבוש תשומת הלב של העיתונאים היא מטרה מרכזית ביצירת באזז. הספר מפרט איך ניתן לעשות זאת על-ידי יצירת והפצת סיפור תקשורתי מהסוג שהעיתונאים אוהבים לכתוב עליו: סיפור דוויד וגוליית, סיפור שערורייתי, סיפור מעורר מחלוקת, סיפור הקשור לאישיות מפורסמת, או סיפור הקשור לנושאים חמים שכבר נמצאים בתקשורת.

הספר באזז מכיל גם דוגמאות מרתקות וסיפורי הצלחה רבים ליצירת באזז בקרב לקוחות פוטנציאליים ובקרב עיתונאים, וחושף כללים נוספים להשגת בולטות בפרסום, לניהול קמפיינים יוצאי-דופן תוך לקיחת סיכונים, לאיתור רעיונות יצירתיים, וליצירת באזז וגאוות יחידה גם בתוך הארגון שלכם. אם אתם רוצים לשווק בצורה אפקטיבית יותר, ובמקביל לחסוך בעלויות השיווק, אל תדלגו על הספר הזה!

• פירוט באנגלית על ששת כפתורי הבאזז: כאן
• להשיג ב: סטימצקי | צומת ספרים
• רשימת ספרי-חובה נוספים למנהלים

עשיתי פיפי!

על המצאת החיתולים החד-פעמיים

החיתולים החד-פעמיים הראשונים פותחו על-ידי נשים יזמיות בשלהי שנות ה-40 של המאה שעברה.

ב-1946 ממציאה אמריקאית בשם Marion Donovan תפרה מוילון האמבטיה שלה כיסוי אוטם לחיתולי הבד הרב-פעמיים שהיו נפוצים באותה תקופה. הכיסוי האוטם שפיתחה מריון, וזכה לשם Boater, החל להימכר ב-1949 בחנות הדגל של Saks Fifth Avenue בניו-יורק. ב-1951 מריון השכילה למכור הפטנט שלה לאטימת חיתולים במיליון דולר, סכום עתק באותם ימים.

ב-1947 עקרת בית בריטית בשם Valerie Hunter Gordon מאסה בכביסות החוזרות והנשנות של חיתולי הבד, פיתחה מערכת בת שני חלקים - פד ספיגה מתכלה (שהכיל שכבת נייר סופג ושכבת בד מרפד), ופלסטיק חיצוני רב-פעמי (אותו היא תפרה בהתחלה מבד של מצנחים). החיתול שהיא פיתחה אִפְשֶר גם להתאים את מִפְתָחֵי הרגליים והמותניים, ובכך להבטיח אטימה טובה.

וולרי, שהייתה אז בת 24, אם לשלושה ילדים ונשואה לאיש צבא, תפרה בעצמה 400 חיתולים וחילקה רבים מהם לחברותיה - נשות צבא אף הן. שיתוף פעולה שלה עם חברת Robinson, יצרנית טקסטיל שפיתחה עוד ב-1930 חיתולי בד חד-פעמיים (אך לא אטומים), הוליד את Paddi - החיתול החד-פעמי המודרני הראשון שיוצר באופן מסחרי. ה-Paddi, שהופץ תחילה ברשת בתי-המרקחת הבריטית Boots, זכה להצלחה רבה בבריטניה ובהמשך בעולם כולו.

בשנות החמישים החלו חברות רבות, וביניהן Johnson & Johnson  ו-Playtex, לייצר חיתולים מתכלים. בתחילת שנות השישים Procter & Gamble החלו לשווק חיתולי Pampers, וחברת Kimberly Clark השיקה את חיתולי Huggies. כעת החיתולים כבר היו עשויים מחלק אחד בלבד - הכולל שכבה של ריפוד, שכבה סופגת ושכבה אוטמת. שוק החיתולים החד-פעמיים פרח, והתחרות בין שתי חברות אלה, המובילות את השוק עד היום, הולידה שיפורים רבים בחיתולים. בין היתר, פותחו חיתולים עם מספר שכבות ספיגה, המכילים פולימרים שסופגים כמות רבה יותר של נוזלים ורצועות גמישות עם סגירה רב-פעמית.

חידושים נוספים שפותחו בתחום כוללים חיתולים המשנים צבע כשהם ספוגים בנוזלים, חיתולים ריחניים, חיתולים עם קרם למניעת אדמומיות בעור, וחיתולי גמילה - הדומים יותר לתחתונים.

לאחרונה השיקה חברת האגיס חיתולים לבנות וחיתולים לבנים, כשההבדל ביניהם הוא מיקום שונה של מרכזי הספיגה (לבנים מקדימה ולבנות למטה - בהתאם למבנה האנטומי). זהו רעיון טיפוסי של הוספת ממד, שבהחלט אפשר לשאול לגביו "איך לא חשבו על זה קודם".

קשה להאמין שלפני 50 שנה ברוב המשפחות עדיין כיבסו חיתולים ביד, יום אחרי יום. למעשה, המצאת החיתול החד-פעמי אפשרה לנשים בכל רחבי העולם להתחיל לעבוד, לטייל עם המשפחה, ולהשתחרר מעול החיתולים. וולרי האנטר גורדון, שהמציאה את ה-Paddi - החיתול המתכלה והאטום הראשון, התראיינה בנושא זה, וציינה שרק הודות להמצאה שלה היא יכלה להרשות לעצמה להרחיב את משפחתה, ולגדל בסופו של דבר שישה ילדים.

ולמרות שיש מחלוקת בנושא החיתולים המתכלים, והנזק המצטבר שמוצרים מתכלים גורמים לסביבה, אין ספק שרובנו לא היינו רוצים להחזיר את הגלגל לאחור. הקִידְמָה, מטבע הדברים, צועדת קדימה...

• מידע נוסף על ההיסטוריה של ה-Paddi: כאן
• מידע על סדנאות חדשנות שיטתית
• מאמר על הוספת ממד