ZOOZ • עלון תזזית לעוסקים במשאבי אנוש והדרכה, גליון 40

| גיליון מס. 40 |

שלום!

אנו שמחים לשלוח לכם גיליון חדש של תְּזָזִית.

עלון תְּזָזִית נשלח מידי חודש כשרות חינם לכששת אלפים מנהלי משאבי אנוש והדרכה.
העלון מכיל מדורים מתחלפים עם המלצות, טיפים וראיונות, ואינו מכיל פירסומות.

השתדלנו לקצר, מתוך הנחה שזמנכם יקר והמלאכה מרובה.
למעוניינים בהרחבות הוספנו קישורים למאמרים ולמידע רלוונטי.

אנו מקווים כי תמצאו את העלון שימושי. נשמח לקבל תגובות והצעות.

קריאה מהנה!
צוות ZOOZ

התפרסם במגזין TheMarker, מרץ 2007, בטור "תולעת ספרי ניהול"
את הטור כותב ארי מנור, מנכ"ל ZOOZ

הווארד ג'ונאס יכול להרשות לעצמו לא לעשות כלום, או לעשות רק את מה שהוא רוצה ובדיוק איך שבא לו. המיליארד בן ה-47, שעדיין עובד קשה כיו"ר תאגיד התקשורת IDT אותו הקים במו ידיו, החליט לכתוב אוטוביוגרפייה חושפנית במיוחד. בספר הוא שוחט פרות קדושות, בלי לעשות חשבון לאף אחד, ותוך עשיית חשבון מפורט עם מי שמתחשק לו. התוצאה היא ספר יוצא-דופן בכנותו, החושף את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם העסקים האמריקאי, בדרך שאף אוטוביוגרפייה עיסקית לא העזה לעשות עד כה.

הספר, "אני לא הבוס" שיצא לאחרונה בתרגום עברי בהוצאת מטר, מוביל אותנו במסלול האישי של הווארד אל השגת החלום האמריקאי. המיזם הראשון שהקים, כילד יהודי בברונקס, היה דוכן נקניקיות. כבר אז למד איך לפתח בקפדנות "תבשיל מנצח", ואיך לשתף פעולה עם עסקים סמוכים (השאלת קרח מהבר הסמוך). כבר אז החל לברר מה עוד הלקוחות רוצים (למשל – פרחים), ולעמוד על שלו ולא להתכופף בפני "הרעים" (בעל דוכן מתחרה, שניסה בכוח הזרוע לגזול את מהווארד המיקום המוצלח של הביתן שלו). כבר אז, באו לעזרתו אנשי המאפייה(!), וסייעו לילד הקטן לעמוד על שלו.

לימים, הילד הפך לנער, שהחל להפיק עלוני מידע למלונות בניו-יורק, ולמכור הורוסקופים אישיים בדיוור, ששווקו דרך מודעות בצהובונים. בתקופת לימודי הקולג' שלו, בהרווארד, הוא כבר המציא מוצר חדש, "עצי בונסאי תינוקות", שפורסמו בחשיפה חסרת תקדים והובילו לריקון מלאי השתילים של כל המשתלות בפלורידה ובקליפורנייה(!). באותה תקופה, הוא שיתף שוב פעולה עם המאפיה, כי רק דרכם ניתן היה להשיג מחירים סבירים לרכישת מודעות במגזינים שונים.

אחרי סיום הקולג', ואחרי שנים של עבודה קשה ונסיעות מתישות בעיסקי הפצת עלונים, עלה הווארד על הרעיון שהפך אותו למיליארדר. הוא פיתח טכנולוגייה שמאפשרת לקצץ את העלות הגבוהה של שיחה בינלאומית לארה"ב, ולדבר בתעריף "ההפוך", כלומר מארה"ב לחו"ל, שהיה אז זול בכ-50%. חברת התקשורת אותה הקים, IDT, הפכה אותו למיליארדר, לא לפני שכמעט פשטה רגל בבורסה תוך נסיונות השתלטות עויינים.

הווארד הוא אוטודידקט שפיתח את התובנות העסקיות והמוסריות שלו בכוחות עצמו. תובנות אלה משולבות לאורך כל הספר, ומפתיעות שוב ושוב ברעננות ובחדות שלהם. כך למשל, הוא מסביר מדוע הוא מעדיף לבחור עובדים שנכשלו כישלון חרוץ (כישלון או הצלחה תלויים בעיקר במזל, ולכן דווקא אנשים שהעזו ונכשלו משתלם לדבריו לגייס). הווארד מתאר בספרו גם איך השלים את השכלתו העיסקית תוך עיון בפרוטוקולים בני 50 שנה דווקא של חברה כושלת שרכש. הידע שנאגר שם במהלך שנים, סייע לו להבין בין היתר איך להנפיק חברה, ואיך להתייעל דווקא בעזרת הלקוחות הנאמנים, אלה שנשארים למרות שלא משקיעים בהם ולמרות שנותנים להם שרות גרוע.

הווארד לא חוסך בספרו ביקורת מהאליטות והקליקות האמריקאיות, מהאוניברסיטאות היוקרתיות, ומהארגונים המסחריים הגדולים. הוא מתאר את המנגנונים בהם הם מנציחים את עצמם ואת כוחם, את הקושי של אאוטסיידרים כמותו להשתלב בהם, ואת הניוון לו הם צפויים כשהם כן מצליחים להשתלב. מצד שני, הוא לא מהסס לרדת גם על עצמו, להודות בכשלונות העיסקיים, ובהצלחות שקרו לו רק במקרה. הוא גם חושף את המשבר הנפשי הגדול שעבר, ואת הקושי להחלץ מהדיכאון הקליני בו לקה לפני שנים אחדות. כבונוס - בספר מתוארת גם השקפת עולמו של הווארד כאיש עסקים יהודי מאמין. ההסבר שלו על קיום האלוהים (גם במהלך השואה) הוא מאלף.

זוהי ככל הנראה האוטוביוגרפייה האישית ביותר, והפחות צבועה שנכתבה אי-פעם על-ידי איש-עסקים אמריקאי, ובזה עיקר כוחה. בנוסף, ההומור החם והאנושי של המחבר, והסיפורים על רגעי המפנה בעסקים שלו, הופכים את הספר למרתק וסוחף (למעט במספר קטעים "פילוסופיים"). כל מי שיקרא את הספר יוכל למצוא בו מספר לקחים שימושיים וחשובים, ולחדור מתחת לפני המעטפת של החברה האמריקאית. התולעת חצתה את הספר בין לילה, השכילה, ונהנתה מאוד. גם אתם מוזמנים.