If you can't read this, an online version is available here

מגזין לזוז למנהלים

מופק על ידי ZOOZ ייעוץ והדרכה | 09-9585085 | [email protected] | www.zooz.co.il

   | גיליון מספר 78 |


שלום!

אנו שמחים לשלוח אליכם את הגיליון החדש של לזוז.
העלון נשלח כשרות חינם לאלפי בכירים במשק הישראלי,
מתפרסם אחת לחודש עם מדורים מתחלפים, ואינו מכיל פרסומות.

השתדלנו לקצר, מתוך הנחה שזמנכם יקר והמלאכה מרובה.
למעוניינים בהרחבות הוספנו קישורים למאמרים ולמידע רלוונטי.
אנו מקווים כי תמצאו את העלון שימושי. נשמח לקבל תגובות והצעות.

 

קריאה מהנה!
ארי מנור, מנכ"ל ZOOZ
 

פרטים

ראיון עם מנהל בכיר

מינה סליגמן, סמנכ"לית שיווק, גלובס

  • מס' עובדים בחברה: כ- 350 בישראל. 5 עובדים תחת אחריותי הישירה.
  • אנחנו מספקים: תוכן – בעיתון, באתר ובמובייל. גלובס התחיל כעיתון העסקים של ישראל והתפתח, עם העולם והצרכן, לספק תוכן ושירותים במגוון פלטפורמות.
  • אני בתפקיד: כשנה וחצי. הגעתי מחברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט. יש לי תואר ראשון ותואר MBA מהאונ' העברית בירושלים, עם שנת לימודים (כמילגה) באוניברסיטת יורק בקנדה.
  • אוהבת בתפקיד: את הגיוון. את הצורך להכיר ולהבין מגוון משתנים המשפיעים על האסטרטגיה ועל השיווק. את העובדה ששומעים ראשונים על כמעט כל דבר, ושמכירים לעומק את הזירה העסקית כלכלית בארץ.
  • הכי קשה בתפקיד: הגיוון ... ריבוי התחומים, הפלטפורמות והאפשרויות – כשלפעמים בשביל ההצלחה צריך, בעצם, ללמוד להתמקד ולתעדף .
  • מטרות שאני רוצה להשיג: להשפיע לטובה על התקדמות גלובס בכל פרויקט, מוצר או תוכן.
  • החזון שלנו: החזון של גלובס קיים מאז שנוסד ע"י חיים בר און ובהמשך הצטרף אליו אליעזר פישמן: להיות הראשון המוביל והמשפיע בפנייה אל הקהל העסקי. יש לכך הרבה נגזרות, והרבה עבודה שכרוכה ביישום. מעבר לכך בעולם של היום האתגר האמיתי הוא לתרגם כל חזון שבעבר הייתה לו משמעות מסויימת וכלים מסויימים להגשמתו, למשמעות המעודכנת, לכללי המשחק ולזירות הפעולה הקיימים היום.
  • מוצרים מקוריים בתחום: גלובס יזם את ועידת ישראל לעסקים, הראשונה שהתקיימה בארץ, לפני יותר מ-15 שנה. מאז כל עולם הכנסים בארץ התפתח עם מגוון וריאציות ועידכונים. להבדיל – כגוף תוכן יש את האתגר היומיומי להיות ראשון עם הידיעה, הראיון או עם תחקירי עומק מצויינים – לפני כולם.
  • מקורות לחדשנות: בתחום שלנו אתה חשוף כל הזמן לחידושים ולרעיונות מוצלחים בכל התחומים העסקיים, מה שאמור לדחוף אותך כל הזמן לחשיבה על כך. מעבר לאתגר של ענף הדפוס ולהתקדמות הדיגיטל, ש"מאלצים" חדשנות ומוצרים חדשים, אנו מקבלים לא מעט הצעות ורעיונות מיזמים, ואנו מעודדים שותפויות עסקיות ומיזמים עם חברות מגוונות.
  • על איזה ספר מקצועי את ממליצה? מגזין ליידי גלובס. אמנם אני משוחדת, אבל כל גיליון נותן לי השראה. אני חושבת שבכלל לנשים, כדי להצליח, להתקדם ולממש את עצמן במגוון זירות ויכולות, חשוב ללמוד מהניסיון ומדרכי החשיבה והפעולה של נשים אחרות.

 

 

 

השכלה

ספר מנהלים שחובה לקרוא

 

כך בונים עסק

סין בע"מ \ טד סי. פישמן \ הוצאת מטר

 

הנדידה הדמוגרפית הגדולה ביותר בתולדות האנושות מתרחשת בסין בשנים האחרונות: 300 מיליון סינים עוזבים את אזורי הספר החקלאיים, ועוברים מאות ואלפי קילומטרים על מנת להתגורר ולהתפרנס באזורי תעשייה עירוניים. הספר "סין בע"מ" מספר את סיפורם, ולמרות שיצא לאור ב-2005 הינו רלבנטי יותר מאי-פעם, ומבהיר את טיבם וכוחם של השינויים שעוברת סין, בדרכה להפוך למעצמת העל הבאה, ולחיזוק השפעתה על הכלכלה העולמית כולה.

 

הספר נכתב ע"י העיתונאי טד סי. פישמן, שמאמריו התפרסמו בניו-יורק טיימס, USA Today, ובכתבי-עת רבים אחרים, וניהל בעצמו חברת סחר עד שנת 1992. פרקי הספר מתארים היבטים שונים בתמורה שעוברת סין, ומבהירים את ההשלכות הכלכליות מנקודת זווית מערבית, ואת ההשלכות התרבותיות והחברתיות שחווים הסינים עצמם.

 

חישבו למשל, על בית אב טיפוסי באזור כפרי נידח בסין. המשפחה המתגוררת בו חיה בבית דל וקטן, וקיבלה הקצאה לגדל גידולים חקלאיים בשטח שגודלו כשל בריכת שחייה פרטית בינונית. בני המשפחה מתפרנסים בדוחק, וניזונים בעיקר ממה שהם מצליחים לגדל בשטח הקטן שהוקצה להם. ההכנסה הממוצעת השנתית שנותרת להם, אחרי שאכלו את רוב מה שגידלו, החליפו חלק במוצרים נחוצים, ומכרו גם קצת פירות וירקות בכסף, היא... 2$ לשנה. לכן, הם רוצים לשלוח את אחד מבני המשפחה לעבוד במפעלים בפרברי אחת הערים הגדולות (יש מעל 150 ערים בסין עם למעלה ממיליון תושבים, וזאת בהשוואה לפחות מ-50 כאלה בארה"ב ובאירופה גם יחד).

 

במפעל התעשייתי השכר ההתחלתי כיום הוא בסביבות 1.2$ לשעה. זה אולי נשמע לכם שכר רעב, אך למשפחה הכפרית זו ההזדמנות להיחלץ מהעוני: בכל יום עבודה בן המשפחה ירוויח כמו 10 שנות עבודה בכפר. יחד עם זאת, לא פשוט לשלוח בן משפחה לעיר הגדולה. מדובר במסע של מאות או אלפי קילומטרים, ויש לשלם על כרטיס הרכבת, על צידה לדרך, ועל הוצאות בימים הראשונים בעיר - עד שמוצאים עבודה ומקבלים משכורת ראשונה. נדרשת הלוואה של כ-100$ עבור הוצאות אלה, אותה מקבלת המשפחה ממלווה הכספים המקומי. הלוואות פרטיות כאלה (המצטברות יחד לעשרות מיליארדי דולרים)  הן מקור המימון העיקרי לנדידה ההמונית של מאות מיליוני סינים מהכפר לעיר.

 

ומי ערב להלוואות? בני המשפחה שנותרו מאחור. אם בן המשפחה שנשלח לעיר לא הצליח להתפרנס, ולא העביר כספים לבני משפחתו בכפר, מלווה הכספים עובר לגור בבית המשפחה, חי עם בני המשפחה, אוכל מהאוכל שלהם, ומשתמש ברכוש שלהם כאילו היה שלו. הוא ימשיך לעשות זאת עד שיעמדו בהחזר התשלומים. ואם, לעומת זאת, בן המשפחה שנשלח לעיר מצליח להתפרנס? במקרה כזה הוא מעביר כספים שישמשו להחזר החוב, לרווחת משפחתו בכפר, ובהדרגה - להבאת בני משפחה נוספים לעיר.

 

חישבו גם על התעשייה הסינית עצמה. מה סוד עוצמתה? האם זו תולדה של כוח עבודה זול? מסתבר שלא. שכר המינימום בסין גדל עם השנים, ויש מדינות רבות בהן השכר לשעה זול יותר. סוד העוצמה של התעשייה הסינית טמון בתרבות הסינית (המקדמת שמרנות וזהירות) ובגודל העצום של האוכלוסייה.

 

לדוגמא: כשהונג דונגיאנג, יזמית סינית במחוז ז'נג'יאנג החלה לתפור גרביים במכונת תפירה ביתית, ולמכור אותם  בדוכן קטן ליד ביתה, והעסק שלה התרחב, מיהרו סינים רבים נוספים לחקות אותה, מתוך מחשבה שמרנית וזהירה שאם זה מצליח לה כדאי לעשות כמותה. התוצאה: המחוז שלה הפך להיות בירת הגרביים העולמית, עם יותר מ-8,000 יצרניות גרביים, המספקות כשליש מהצריכה העולמית של גרביים. במקביל, מרבית יצרניות הגרביים בארה"ב לא הצליחו להתחרות במחיר, ופשטו את הרגל.

 

מחירי הגרביים תוצרת סין זולים יותר לא רק בגלל שכר העבודה הנמוך יחסית, אל בעיקר בגלל מספר גורמים נוספים: מחיר חומרי הגלם לגרביים זול יותר (כי יש ל"בירת הגרביים" יתרון לגודל - והמפעלים המקומיים מנצלים אותו היטב מול הספקים שלהם), ובנוסף, עלויות התשתיות (חשמל, מבנים תעשייתיים, וכו') זולות יותר - בתמיכת הממשלה הסינית. בסופו של דבר, דווקא השמרנות והזהירות של האוכלוסייה הענקית יוצרת לסינים יתרון לגודל, ומאפשרת להם לייצר במחירים חסרי תחרות.

 

המעבר מהכפר לעיר ויצירת היתרון לגודל הם רק שניים מהתהליכים המפורטים בספר "סין בע"מ". הספר כתוב בכתיבה עיתונאית קולחת, המשלבת עובדות, סיפורים אנושיים ותובנות עסקיות. מדובר בספר שחייבים לקרוא אם רוצים להבין את השינויים שעוברת סין, ואיך הם משפיעים על כולנו, הן כצרכנים והן כאנשי עסקים.

 

 


המצאה

חידוש עולמי שהפתיע את השוק ואת המתחרים

החידוש הלא-מורגש

על פקקים בטיחותיים ופקקים נוחים

 

כתבתי לכם כאן, במדור זה, בעבר, על המצאת מי הפה Listerine. באותו הקשר, כתבתי גם על פקק הבטיחות של ליסטרין, שילדים לא מצליחים לפתוח, ושלמרבה הצער - גם מבוגרים רבים לא מצליחים לפתוח. זוהי דוגמא לדילמה קלאסית בעיצוב של התקני בטיחות: מצד אחד הם אמורים למנוע שימוש לא רצוי (או מסוכן), ומצד שני הם אמורים להיות עדיין נוחים לשימוש יומיומי.

 

במקרה של Listerine, לחיצה על שני האזורים החלקים משני צידי הפקק הופכת את צורת הפקק לאליפטית, ורק אז ניתן לפתוח אותו בסיבוב. אבל אם אינכם מודעים לכך, ואינכם לוחצים באזורים החלקים משני צידי הפקק, הפקק יישאר סגור ואתם תישארו מתוסכלים מאוד. זה אולי בטיחותי, אבל מאוד לא נוח...

 

לכן, שמחתי לראות איך Colgate פתרה את הדילמה של בטיחות מול נוחות. הפקק של מי הפה שלה מציע מנגנון בטיחות דומה: צריך ללחוץ על צדדיו כדי להפוך את הפקק לאליפטי, ורק אז ניתן לסובב ולפתוח אותו. אבל, וזה מה שעושה את כל ההבדל: במקום שני אזורי לחיצה בלבד, שניתן לפספס אותם, בפקק של מי-הפה של Colgate יש מספר רב של פסים המהווים אזורי לחיצה. למעשה, איפה שלא תלחץ ותסובב - הפקק יפתח. אבל ילד קטן לא יצליח לעשות זאת, כיוון שלחיצה בעוצמה מספקת וסיבוב בו זמנית היא תנועה מורכבת מדי עבורו, ובעיקר בגלל שהלחיצה הטבעית שלו אינה חזקה מספיק.

 

השינוי הקטן בין שני הפקקים מוביל לשינוי גדול בחווית השימוש. שני הפקקים מכילים מנגנוני בטיחות שימנעו פתיחה לא רצויה ע"י פעוטות. אבל מנגנון הבטיחות בפקק של ה-Listerine עשוי לתסכל מבוגרים, וזה של Colgate הינו שקוף ולא מורגש עבור מבוגרים.

 

לא כל חידוש אמור להיות בולט ומורגש:  לעיתים צריך לעבוד קשה מאוד, ולטרוח להמציא ולחדש רק כדי שהלקוחות לא ירגישו כלום.

 

 


מופק ע"י ZOOZ ייעוץ והדרכה | 09-9585085 | [email protected] | www.zooz.co.il

להרשמה לעלון "לזוז" - לחץ כאן.
להסרתכם מרשימת התפוצה לחצו כאן.